קורסים אקדמים מקוונים פתוחים והמוניים 

Everyone has the right to education. . .Technical and professional education shall be made generally available and higher education shall be equally accessible to all on the basis of merit .        ( Human Rights, UN)

לכל אדם הזכות  להשכלה, השכלה מקצועית חייבת להיות זמינה ונגישה לכל, על פי זכות וכשרון. כך על פי מגילת זכויות האדם של האו"ם,  מוצהר ומוסכם על רוב מדינות העולם. ועל כן החינוך,  הידע ורכישת ההשכלה  הינם חלק מזכויותיו הבסיסיות של האדם.

מכאן נובעת, על פי מייסדי הגישה הפתוחה,  זכות הציבור לדעת ונגישות המידע לכל, התנועה רואה בידע המדעי מוצר ציבורי וחלק מזכויות האדם ומהצדק החברתי שנועד להעשיר את  משאבי הידע והמידע של הציבור. (הכט,י. וגולן, א.  2008  מובא מתוך ( Willinsky, 2007 )

פרופ' דפנה קולר, פרופסור למדעי המחשב מאוניברסיטת סטנפורד וממקימי אתר הקורסים המקוונים 'Coursera' אומרת  ' הבעיה הגדולה כיום היא גישה לחינוך, בעבור הרבה אנשים בעולם הברירה איננה בין אוניברסיטה מקוונת לאוניברסיטה אמיתית, אלא בין חינוך גבוה ברשת או בלי חינוך גבוה בכלל. באפריקה כיום 6% בלבד מגיעים לאוניברסיטאות. רביםביבשת אינם יכולים להרשות לעצמם להירשם לאוניברסיטה בגלל מגבלות זמן או תשלום, אבל במרבית המדינות האלה יש התפתחות טכנולוגית נרחבת, שהופכת את האזרחים לבעלי גישה לאינטרנט וליכולת ללמוד, גם עבור סטודנטים רבים שלומדים באוניברסיטאות מרוחקות ופחות איכותיות זוהי הזדמנות להרחיב בצורה משמעותית את השכלתם.' (אורבך, מ. 2013 ).

סוגיית ההכרה האקדמית בקורסים מקוונים לשם קבלת תואר מתחילה למצוא את פתרונה באמצעות התקשרות של ארגונים מסחריים כגון Coursera ו- Udecity, עם אוניברסיטאות נחשבות, וגיבוש מערך לימוד יעודי לקורסים הכוללים מטלות, עבודות ובחינות שיקבלו הכרה  אקדמית ויוענקו להם נקודות לתואר.

בעידן המידע בו אנו חיים הידע מתעדכן במהירות רבה כל כך המאלצת אותנו להתעדכן חליפות בכל החידושים וההתפתחויות הקשורות לעבודה ולמקצוע, קורסים אלה יכולים להיות לעזר רב לכל הציבור .

 אין ספק כי בחירת מקצוע לימודים היא אחת ההחלטות החשובות בחייו של האדם המתעתד לרכוש השכלה, במידה רבה זה יקבע את מהלך חייו וכיוון את ההתפתחות העתידי שלו, לפחות לפרק זמן משמעותי בחייו. ולכן בבואו לבחור מקצוע ומקום לימודים הוא ירצה לקבל את כל המידע על כל האפשרויות העומדות בפניו, קל וחומר אם יש לו אילוצים כספיים והוא מוגבל  בזמן פנוי .

 היום, בעידן המידע הגלוי  והנגיש ברשת האינטרנט, זהו המקור הראשון שאליו יפנה לחיפוש המידע. 

מי שמחפש ב 'גוגל' , פורטל לימודים מקוונים בחינם, ללא עלות ובאמצעות האינטרנט בלבד, יעלה  לרוב חרס בידיו. הוא יתקל בפורטלים  המציעים לימודים בארץ בלבד שרק אחת הקטגוריות שלו, והיא הקטנה ביותר, היא לימודים בחינם, וגם הם לא לימודים לקראת תואר אלא בעיקר לימודי פנאי. לפעמים יתקל בפורטל של קורסים חינמיים בנושאים מגוונים אך לא מפרטים אפשרויות לימודים נוספים כאלה ברשת.

הגישה הפתוחה למידע באינטרנט

ב-  12.8.2008  החליטה מועצת הפקולטה לאמנויות ומדעים באוניברסיטת הארוורד היוקרתית, כי מעתה יתפרסמו המאמרים של החוקרים  ברשת האינטרנט ויהיו נגישים ופתוחים לכל אדם.  

...in a historic first, Harvard University's Faculty of Arts and Sciences (FAS) yesterday (12.2.2008) unanimously approved a motion that would compel faculty to deposit their research in an open access (OA) repository managed by the library to be made freely available to anyone via the Internet... (Albanese & Oder, 2008).

 החלטה היסטורית זאת  היוותה נקודת מפנה ומהפכה מחשבתית בגישה  לאופן פירסום מאמרים מדעיים מקצועיים,  'שליטת התאגידים בהפצת המאמרים המדעיים, הנמשכת גם בעידן האינטרנט, הפכה את הידע המדעי לסחורה שערכ? נקבע בשוק... התאגידים מעלים את מחירי המנוי לכתבי העת כרצונם, ללא קשר לעלותם או לכל מדד כלכלי סביר. . . השליטה על שוק הפרסומים המדעיים נמצאת בידי תאגידי ענק מעטים'  ( הכט , גולן, 2008 ).

 החלטה זו, מטרתה הייתה לשבור את המונופולים הגדולים של  תאגידי ההוצאות לאור ששלטו על  הפצת מאמרים אקדמים בעיתונים ומגזינים שפיטים. 

…English professor Stephen Greenblatt said, “This is one of the only ways we can break the backs of the monopolists who are currently seriously damaging our fields.” (Albanese & Oder, 2008).

       עד מהרה  הודיעו גם מוסדות מכובדים נוספים  - כגון האיגוד האוניברסיטאי של אירופה והקונגרס האמריקאי - על מהלך דומה.  התפתחות זו, יחד עם ההתפתחות המהירה של האינטרנט, הגישה החופשית למידע ברשת,    הנגישות הקלה לאמצעי מחשב שהתקדמה במהירות מסחררת והצמאון לידע, כל אלה היוו קרקע פוריה להתפתחות תנועת הגישה הפתוחה.

        מטרותיה של תנועת הגישה הפתוחה הוכרזו והוגדרו לראשונה ביוזמת בודפסט בשנת 2002 ,  וכך הוסבר:

 By 'open access' to this literature, we mean its free availability on the public internet, permitting any users to read, download, copy, distribute, print, search, or link to the full texts of these articles, crawl them for indexing, pass them as data to software, or use them for any other lawful purpose, without financial, legal, or technical barriers other than those inseparable from gaining access to the internet itself.  (Budapest Open Access Initiative, 2001).

     הגישה הפתוחה משמעותה  פרסום מאמרים אקדמיים שפיטים באופן חופשי דרך רשת האינטרנט, ומתן אפשרות לכל אדם לקרוא, לשמור, להעתיק, להפיץ, להדפיס, לחפש או לקשר את הטקסט המלא של המאמר, לסרוק אותו לתוך אינדקס,  להכניס את המאמר כמידע לתוך תכנה או לעשות בו כל  שימוש חוקי  אחר, ללא כל תשלום וללא כל ממגבלות משפטיות או טכניות, מלבד עצם הגישה לאינטרנט.

   יוזמה זו ויוזמות נוספות שבאו בעקבותיה פתחו את האופק לכל בני האדם בעולם ואיפשרו להם לצרוך מידע איכותי  באופן קל וזמין. מה שעד לא מזמן היה נחלת מעטים או עשירים, הפך במהירות לנחלת הכלל, ולא זו בלבד שהדבר לא פגע באף אחד אלא להפך, כולם יצאו נשכרים מכך, המדענים והחוקרים  קיבלו קהל עצום לפרסומיהם, ויש הטוענים כי כמות הציטוטים ממאמרים אלה גדלה , הסטודנטים והציבור הרחב כולו  זכו למידע איכותי ונגיש, האוניברסיטאות והספריות פיתחו מאגרים גדולים לשמירת המאמרים ואיחזורם וגם ההוצאות לאור מצאו דרכים שונות לא להפסיד .

    בשנים האחרונות החלה להתפתח, במסגרת הגישה הפתוחה, תנועה בשם  OpenCourseWare – OCW  שמטרתה להנגיש את כל חומרי ההוראה והלימוד לקידום החינוך באמצעות שיתוף ידע. אוניברסיטת  MIT היתה הראשונה שהחלה בכך, ובעקבותיה  החלו אוניברסיטאות נוספות להעלות לרשת האינטרנט לא רק מאמרים, אלא גם חומר לימוד והוראה, כלומר שיעורים שלמים של קורסים שמעבירים הפרופסורים באוניברסיטה, תחילה בכתובים ועד מהרה הועלו גם שיעורים באמצעי מולטימדיה וסירטונים באמצעות ערוץ היוטיוב. הכל חופשי ונגיש לכל אדם אשר יש לו גישה לאינטרנט.